רשלנות בקידום אתרים - מאמר שני בסדרה

רמת ההוכחה הנדרשת לצורך התביעה

במאמר הקודם שפרסמתי (רשלנות בקידום אתרים), העליתי בפניכם את אפשרות התביעה במקרה שבו נגרם נזק לאתר אינטרנט, בעקבות רשלנות בקידום אתרים. המקרים עליהם מדובר הינם כאשר אתר מסוים מוענש על ידי מנועי החיפוש הפופולאריים (במיוחד ע"י גוגל) ומוסר מתוך אינדקס תוצאות החיפוש, עבור המילים הרלוונטיות שעליהן אותו אתר היה מקודם.

תביעה לפיצויים בעקבות רשלנות בקידום אתרים הינה תביעה בתחום הנזיקין. תחום משפטי זה הינו חלק מן המשפט האזרחי (בניגוד לתחום המשפט הפלילי שאותו נזכיר עוד בהמשך) ולפיכך, מדובר בתביעה אשר החוק דורש שבמסגרתה, התובע יוכיח את טענותיו ברמה של למעלה מ-51% סבירות בלבד.

למי שאינו מכיר את תקנות סדרי הדין האזרחי, הדרישה המופיעה בהן היא כי נטל ההוכחה הינו על כתפי התובע. המשמעות הינה שהתובע צריך להוכיח לבית המשפט את נכונות תביעתו וטענותיו, הן לגבי טענות הרשלנות, הן לגבי טענות גובה הנזק והן לגבי הקשר הסיבתי בין הרשלנות הנטענת ובין הנזק. הנתבע נדרש כמובן להתגונן כנגד טענות התובע ולהוכיח במקרים הרלוונטיים את אי נכונותן.

ובכן, לאחר שקראנו את האמור לעיל, כדאי שתפנימו את המשפט הבא טוב טוב. אין דרישה בחוק או בתקנות, כי התובע יוכיח את טענותיו ברמת וודאות מלאה, של 100% ואפילו אין דרישה להוכיח בסבירות של הדין הפלילי, כלומר רמת "הפסק הסביר". הדרישה היא נמוכה בהרבה ועומדת על שיעור של 51% בלבד. כלומר, מספיק שהתובע יוכיח לבית המשפט, שקיים סיכוי של למעלה מ-51%, לכל שפעולת קידום אתרים מסוימת, גרמה לו לנזק, יראה אותו בית המשפט כאילו הוכיח את מלוא תביעתו.

במאמרים הבאים נרחיב בנוגע לשאלה "כיצד מוכיחים רשלנות בקידום אתרים", אולם לצרכי מאמר זה, נניח לרגע (והאמינו לי ההנחה הינה אפשרית בהחלט) שבמסגרת תביעת פיצויים שכזו, הצליח התובע להוכיח שאכן פעולה מסוימת בקידום אתרים, הינה פעולה רשלנית ופסולה. כעת, כל שיהיה על התובע להוכיח, הוא שקיים סיכוי של למעלה מ-51%, שאותה פעולת קידום אתרים רשלנית, גרמה להסרת אתר האינטרנט שלו מתוצאות החיפוש. כך, במצב שכזה, גם אם ישנה מחלוקת בשאלה האם פעולה כזו או אחרת גרמה להסרת האתר (מחלוקת שתמיד עולה בין הצדדים כמובן), הרי שאותה מחלוקת אינה בהכרח מפריעה לתובע להוכיח את תביעתו, שכן הוא אינו נדרש להוכיח קשר של 100% בין הרשלנות ובין הנזק. מספקי לו להוכיח את קיומה של סבירות נמוכה בהרבה העומדת כאמור על 51% בלבד.

ושימו לב לכך שכאשר הוכח בסבירות של למעלה מ-51% הסיכוי שקיים קשר בין פעולת הקידום הרשלנית ובין הנזק שנגרם לאתר, התביעה תתקבל במלואה, דהיינו, התובע יהיה זכאי לקבל את מלוא הנזק שנגרם לו, קרי 100% ולא רק 51% מתוך הנזק.

במאמר הבא, השלישי בסדרה, אסביר כיצד ניתן להוכיח קיומה של רשלנות בקידום אתרים.

רשלנות בקידום אתרים

לאור ריבוי מקרי רשלנות בקידום אתרים, אשר נראים לאחרונה במחוזותינו, אנו מביאים לקוראינו סדרת מאמרים המפרטים על האפשרויות הפתוחות בפני מי שנפגע בעקבות רשלנות בקידום אתרים.

במאמר ראשון זה נסקור את התופעה באופן כללי ונסביר מהי בעצם רשלנות בקידום אתרים.

מהו בדיוק קידום אתרים (על קצה המזלג)?

קידום אתרים בגוגל או בשאר מנועי החיפוש באינטרנט הוא תחום אשר צובר תאוצה רבה בשנים האחרונות. בעלי עסקים רבים הבינו כבר מזמן שניתן להגדיל את כמות המכירות של עסקיהם, באמצעות אתר אינטרנט שבנוי בצורה נכונה וממוקם בראש תוצאות החיפוש בגוגל המילות החיפוש הרלוונטיות לתחום עיסוקם.

על מנת להביא אתר לאחד מן המיקומים הגבוהים בתוצאות החיפוש בגוגל, צריך לעבוד קשה ולהתאימו לדרישות המחמירות של מנוע החיפוש הפופולארי בעולם. לצורך כך, התפתח לו מקצוע יחסית חדש בעולם הנקרא "קידום אתרים" או באנגלית Search Engine Optimization (SEO) . מדובר למעשה במקצוע אשר העוסקים בו, יודעים בכל רגע נתון מהן הדרישות המחמירות של מנוע החיפוש מאתרי אינטרנט בעולם, לפיהן נקבע דירוג תוצאות החיפוש המופיעות לכולנו לאחר כל חיפוש שאנו עורכים בגוגל.

כיצד ניתן לדעת מתי מדובר במקרה של רשלנות בקידום אתרים?

כאשר גוגל מזהה, כי אתר מסוים אינו עומד בקריטריונים המחמירים שמפורסמים על ידו מידיי תקופה, אותו אתר עלול להיענש ע"י גוגל במגוון סוגי עונשים שונים לרבות הוצאתו של האתר מתוצאות החיפוש לחלוטין.

מקדם אתרים מקצועי, יודע כיצד לקדם את אתר האינטרנט עליו הוא עובד, בצורה שלא תכלול ביצוע פעולות האסורות עפ"י גוגל. אולם, למרבה הצער לאחרונה אנו עדים למספר רב של גופים ואנשים, אשר מציגים עצמם כמקדמי אתרים מקצועיים, למרות שאינם כאלה. הסיבה להופעת מקדמי אתרים בלתי מקצועיים היא פשוטה. מחד, תחום קידום אתרים כיום אינו מפוקח ע"י גוף אחראי כלשהו ולמעשה לאדם הפשוט מן הרחוב כמעט ואין ידע מהותי כלשהו בנוגע לתחום זה. מאידך מדובר בתחום המגלגל סכומי כסף נכבדים מידיי שנה. חברו את שתי עובדות אלו יחד וקבלו תחום המאפשר חדירה של גורמים בלתי מקצועיים לתוכו, רק על מנת לזכות בכסף קל ומהיר שמשולם להם ע"י בעלי אתרים תמימים, בעבור הבטחות חסרות כל בסיס להביא את אתריהם למקום הראשון בגוגל במילים המבוקשות והתחרותיות ביותר הקיימות.

אותם מקדמי אתרים, אשר לרוב מציעים את שירותיהם תמורת תשלום נמוך בהרבה מן הנדרש בשוק (אבל עדיין סכום נאה לכל דבר), מבצעים לעיתים את עבודת קידום האתרים בצורה הכוללת פעולות האסורות בתכלית האיסור ע"י גוגל. בתחילה, עבודתם נראית כמניבה פרי והאתרים עליהם הם עובדים עושים חייל בתוצאות החיפוש. זמן קצר לאחר מכן, אתרים אלו מגיעים למיקומים גבוהים ביותר ולעיתים אף למקום הראשון בתוצאות החיפוש ונראה כאילו מדובר במעשה קסם של ממש.

אולם, למרבה הצער, שמחתם של בעלי האתרים המקודמים ע"י מקדמי אתרים רשלניים ובלתי מקצועיים אלו, בדרך כלל מוקדמת מדי, שכן עד מהרה גוגל מזהה שנעשתה פעילות קידום אתרים אסורה בהקשר לאתרים אלו, וכהרף עין אותם אתרים פשוט צונחים בתוצאות החיפוש במקרה הטוב או נעלמים בכלל מן האינדקס במקרה הרע.

קידום אתרים בשיטות האסורות ע"י גוגל מהווה רשלנות לכל דבר ועניין (רשלנות בקידום אתרים). כמו בכל מקרה של רשלנות, לרבות מקרים של רשלנות רפואית, רשלנות עורכי דין, רשלנות מהנדסים וכד', גם במקרה של רשלנות בקידום אתרים, יכול יהיה בעל האתר שנפגע, לתבוע ממקדם האתרים הרשלן, פיצוי מתאים על הנזקים הכלכליים שנגרמו בעקבות הפגיעה במיקום האתר בתוצאות החיפוש.

דוגמה לנזק בעקבות רשלנות בקידום אתרים

עסקים רבים עובדים כיום באמצעות מכירות ושיווק באינטרנט. ישנם אתרים אשר בזכות האינטרנט בכלל וגוגל בפרט, מגלגלים סכומי כסף נכבדים ביותר המגיעים למאות אלפי שקלים ואף למעלה מכך. לפיכך, עלול להיווצר מצב שבו אפילו אתר שמרוויח בעזרת חשיפתו למיקום גבוה בתוצאות החיפוש בגוגל, סך נמוך יחסית של 20,000 ₪ לחודש במכירות, יסבול מנזק ממשי אם יוסר מתוצאות החיפוש של גוגל לתקופה של חודש אחד בלבד. עכשיו שערו לעצמכם מה יהיה גובה הנזק אם אותו אתר ייענש למשך מספר חודשים או יוסר לחלוטין מתוצאות החיפוש? או אף גרוע מכך, אם יהיה מדובר באתר המגלגל 200,000 ₪ בחודש במכירות.

מקדם אתרים רשלן חייב לזכור שמעשיו עלולים לחשוף אותו לתביעות בסך של מאות אלפי שקלים על כל אתר שנענש ע"י גוגל ומכירותיו נפגעו בעקבות כך. עובדה וזו והעובדה שברוב המקרים העוסקים בקידום אתרים אינם מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית כלשהו, משמעותן סיכון אדיר עבורם. איש לא היה רוצה לגלות בוקר בהיר אחד שהוגשה נגדו תביעת נזיקין על סך של מאות אלפי שקלים בעקבות כך שהיה מעורב בקרה של רשלנות בקידום אתרים. תביעה שכזו עלולה לגרום להביא לקריסה של עסקיו של מקדם האתרים הרשלן כמו גם של חייו באופן כללי.

אדם נפל ממגלשה בצוק מנרה ונפצע

על פי ידיעה שפורסמה היום, אדם אשר בילה באתר צוק מנרה נפל ממגלשה ונחבל בכל חלקי גופו. הוא פונה במצב בינוני לביה"ח לקבלת טיפול רפואי.

מחקירה ראשונית עולה כי האדם היה חגור בחגורת הבטיחות בעת השימוש במתקן וכי בעת האירוע עבדו במתקן אנשים אשר אמורים היו לדאוג לאבטחת המשתמשים.

ברור לכל כי מי שעושה שימוש במגלשה מוסדרת, ומציית לחוקי הבטיחות במקום, לא אמור ליפול ממנה. לפיכך נראה כי אם אכן אותו אדם שמר על הוראות הבטיחות במקום, הרי שהתאונה הינה תוצאה של רשלנות מטעם מפעילי האתר.

בהנחה שאכן יוכל הנפגע להוכיח כי התאונה קרתה בעקבות רשלנות מפעילי ו/או בעלי האתר, הרי שהנפגע יוכל להגיש נגדם תביעה לפיצויים (תביעת נזיקין). במידה והתביעה תתקבל ע"י ביהמ"ש, יזכה הנפגע לפיצוי בגין כל נזקיו, הן לעבר והן לעתיד, לרבות הפסדי שכר, כאב וסבל, הוצאות רפואיות וכד'.

כמובן שאם הנפגע מבוטח בפוליסת ביטוח תאונות אישיות (אובדן כושר עבודה ו/או נכות מתאונה), הוא יוכל לקבל פיצוי גם במסגרת זו, אם יעמוד בנטל ההוכחה כי האירוע ונזקיו תואמים את האמור בפוליסת הביטוח בנושא זה.

אין באמור לעיל כדי להחליף ייעוץ משפטי של עורכי דין.

שני נערים מצאו את מותם לאחר שימוש בגז צחוק

היום התפרסם כי שני נערים בני 18 נמצאו מתים בתוך רכב לאחר שאפו גז צחוק בכמות גדולה. שמותיהם של הנערים הוא עומר צור אשר עמד לפני גיוס ואבישי קלומן אשר היה תלמיד תיכון.

אילו אופציות פיצוי יכולות להיות קיימות למשפחותיהם או יורשיהם של הנפטרים?

ובכן, יורשיו של אבישי קלומן, אשר היה תלמיד ביום האירוע, יכולים להיות זכאים לפיצוי בזכות פוליסת ביטוח תאונות תלמידים (תאונות אישיות) אשר מבטחת את כל תלמידי ישראל כנגד פגיעה בתאונות. במסגרת התביעה ידרשו היורשים להוכיח לחברת הביטוח שאכן מדובר באירוע תאונתי התואם את דרישות הפוליסה. במידה ואכן ניתן יהיה להוכיח שמדובר באירוע המתאים לתנאי הפוליסה, יקבלו יורשיו של אבישי קלומן פיצוי בהתאם לאמור בפוליסת הביטוח.

אם אבישי קלומן ז"ל היה מבוטח בפוליסת ביטוח מוות מתאונה באופן פרטי, יוכלו יורשיו לקבל גם את הפיצוי המתואר בפוליסת הביטוח הנ"ל, אם יוכלו לוהוכיח שאכן מדובר באירוע התואם את ההגדרה המופיעה בפוליסת הביטוח.

יש לציין כי למרות שמדובר באירוע שהתרחש בתוך רכב מנועי, לא מדובר באירוע המהווה תאונת דרכים ולכן לא יוכלו יורשיהם של המנוחים לתבוע את פוליסת ביטוח החובה של הרכב שבו מצאו את מותם.

יורשיו של עומר צור יוכלו לקבל פיצוי רק במידה והיה למנוח פוליסת ביטוח מוות מתאונה.

בשלב זה, מהנתונים אשר התפרסמו בתקשורת, לא נראה שהתאונה קרתה בעקבות רשלנות כלשהי של צד ג'. בלון הגז אשר גרם למותם של השניים נגנב לפי הפרסומים ממרפאת שיניים, ולכן אין כרגע מידע כלשהו לפיו יוכלו הנפגעי לתבוע פיצוי מגורם כלשהו מלבד אלו שפורטו לעיל.

כל האמור לעיל אינו מהווה תחליף כלשהו לקבלת ייעוץ משפטי של עורכי דין.

חדש בבלוג - ניתוח משפטי לאירועי היומיום

החל מהיום אשתדל לתת פה בבלוג ניתוח משפטי הנוגע לאירועי יומיום שונים, המתפרסמים בחדשות ואשר להם גוון נזיקיסטי. כלומר, עם פרסום אירועים (תאונות, מחלות וכד') שבהם דווח על נפגעי גוף, אתן פה בבלוג ניתוח הנוגע לזכויותיהם של הנפגעי ולדרכים ולפעולות השונות שבהן הם יכולים לנקוט על מנת לממש את זכויותיהם לקבלת פיצוי כספי בגין נזקיהם.

כמובן שלא אתייחס לכל אירוע עם נפגעים שמתפרסם בחדשות, אלא רק לאירועים מעניינים ומיוחדים אשר אינם מתקיימים לעיתים קרובות.

שימו לב! הניתוחים המשפטיים כשמם כן הם. מדובר בניתוח קר ומשפטי נטו. ללא כל התייחסות לרגש כזה או אחר ומבלי להביע עמדה או דעה לגבי הנושא, החשדות, העובדות או הפרטים המדווחים באמצעי התקשורת השונים, הנוגעים לכל מקרה ומקרה.

הניתוחים הללו כמובן אינם מהווים תחליף כלשהו לקבלת ייעוץ משפטי של עורכי דין.

הנכם מוזמנים להגיב על הניתוחים המשפטיים הללו ו/או לשאול שאלות ככל העולה על דעתם.

בהצלחה.

הפתעה בועדה רפואית של ביטוח לאומי

בשבוע שעבר הופתעתי פעמיים על ידי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי. הפעם, מדובר לשם שינוי בהפתעה טובה שקרתה יום אחרי יום בשתי ועדות רפואיות שונות.

כל עורך דין העוסק בתחום הייצוג של נפגעי תאונות עבודה מול ביטוח לאומי יודע שכאשר מגיעים לבדיקה בפני ועדה רפואית, הועדה אינה אומרת לנבדק או לעורך הדין מה תהיה החלטה והאם היא קיבלה או לא את הטענות שנטענו בפניה. את החלטת הועדה הרפואית התובע מקבל בדואר כשבוע עד 10 ימים לאחר בדיקת הועדה ורק אז, נודע לראשונה מה קבעה הועדה ואילו טענות נתקבלו או נדחו על ידה.

בועדה רפואית לערערים בירושלים, שבפניה הופעתי בשבוע שעבר, טענתי טענות שונות לגבי טעויותיה של הועדה הרפואית מן הדרג הראשון. עם סיום דברי וטענותיי, אמר לי אחד הרופאים שישב בועדה "עורך דין בכר, אכן אתה צודק, הועדה מן הדרג הראשון טעתה ואנו מקבלים את הערעור".

האמת, באותו רגע הייתי קצת מופתע שכן אינני זוכר מתי הפעם האחרונה שועדה רפואית בביטוח לאומי נתנה את החלטתה ואפילו רמזה את כיוון מחשבתה, עוד במעמד הבדיקה הרפואית עצמה. שמחתי מאד על הצלחת הערעור כמובן וגם הלקוח הביע שביעות רצון רבה מן ההתנהלות המפתיעה, שכן הוא ראה את ההבדל בין ללכת לועדה רפואית לבד ובין ללכת לועדה רפואית כשאתה מיוצג ע"י עורך דין, המתמחה בייצוג בפני ועדות רפואיות בביטוח לאומי.

למחרת, תיק אחר, ועדה רפואית אחרת במסגרת ביטוח לאומי ברמלה. שוב אני נכנס עם הלקוח לחדר הבדיקה של הועדה הרפואית ומתחיל להשמיע את טיעוניי, במסגרת הערעור שהוגש על החלטת הועדה הרפואית מן הדרג הראשון. לפתע, עוד לפני שסיימתי את מלוא הטיעון, עוצר אותי אחד הרופאים ואומר "עורך דין בכר, בוא נעשה את זה קצר, אנחנו מקבלים את הערעור וקובעים את הנכות שביקשת".

חשבתי לעצמי, שוב? הייתכן שפעמיים רצוף הועדה הרפואית אומרת לי מה החליטה במעמד הבדיקה עצמה? מה קורה פה?

עם כל הצניעות אני חייב לומר שמבחינה סטטיסטית, ברוב המקרים, התביעות ו/או הערעורים שאני מגיש עבור לקוחותיי, מתקבלים ע"י הועדות הרפואיות בסופו של דבר, לעיתים בשלב הראשון ולעיתים בשלב מאוחר יותר (זאת מאחר ואני לא לוקח לטיפולי תיקים שאני לא מאמין שקיים סיכוי כלשהו להצליח בהם). אבל אני חייב לומר גם, שזה מאד כייף לדעת שהועדה קיבלה את טיעוניך, מייד בתום הבדיקה ומבלי להמתין שבוע עד לקבלת פרוטוקול הועדה בדואר לבית הנפגע. הלוואי והפתעות שכאלה במסגרת ביטוח לאומי תרבנה.

למה ועדות רפואיות במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון מתייחסות לכולנו כשקרנים, גנבים ונוכלים?

החלטת לתבוע את זכויותיך כנפגע במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון? תתכונן לעבור מסכת השפלות אשר תגרום לך בסופו של דבר לחשוב פעמיים לפני שתמשיך להלחם על זכויותיך. אבל בראש ובראשונה תתכונן לכך שיתחסו אליך כגנב, פושע, שקרן וכד'.

בתור מי שיוצא לו להגיע לועדה רפואית במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון לפחות פעמיים שלוש בשבוע, אני רואה כמעט בכל פעם מחדש את מסכת ההשפלות שעוברים הנבדקים, ע"י חברי הועדה הרפואית.

הכל מתחיל בכך שלא ניתן להתעלם מן התחושה שחברי הועדות הרפואיות (רופאים מומחים בתחומי רפואה שונים) יוצאים כמעט תמיד מתוך ההנחה שהנבדק הוא שקרן, רמאי, אשר מנסה לגנוב את כספי הפיצויים באמצעות התחזות לנפגע. נכון, ישנם מקרים מצערים שבהם באמת מדובר בנפגעים אשר מנסים להונות את הביטוח הלאומי ומשרד הבטחון על מנת לקבל פיצוי מוגדל, אולם למה בשל כך צריכה לסבול כל האולוסיה?

אפילו בדין הפלילי קיימת חזקת החפות, לפיה כל אדם הינו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. למרבה הפלא, בביטוח לאומי ובמשרד הבטחון אין חזקת חפות! התחושה שלי (ושל רוב לקוחותיי אם לא כולם) היא שההנחה הראשית של ביטוח לאומי ומשרד הבטחון היא שכולם אשמים, כולם שקרנים, כולם רמאים, כולם גנבים והנפגע צריך להוכיח (חוץ מאת תביעתו ונזקיו) שהוא אינו כזה על מנת לזכות במימוש זכויותיו.

במילים אחרות במקום שביטוח לאומי ומשרד הבטחון יתיחסו לכולם כאל נפגעים תמימים אשר בסך הכל רוצים לקבל את הזכויות המגיעות להם מתוקף חוק בישראל, וינפו רק את אלו שנמצא כי הם מנסים להונות את המערכת, גופים אלו לא לוקחים "סיכון" מיותר ופשוט באופן גורף שוללho את חזקת החפות מכווווווווווווולם.

המצב הזה חייב להשתנות! לא ייתכן שציבור כל כך גדול של נפגעים ישב בשקט וייתן לגופים האמונים על רווחתנו, להתייחס אלינו בצורה שכזו ולמנוע מכולנו את זכויותינו הבסיסיות אשר מעוגנות בחוק.

כולנו משלמים דמי ביטוח לאומי מידיי חודש ובכך קונים את זכויותינו לקבלת פיצוי במקרה של פגיעה או מחלה. מי שמשרת בכוחות הבטחון קונה בעצם שירותו הנ"ל את הזכות לקבל פיצוי וטיפול במסגרת משרד הבטחון במקרה של פציעה או מחלה אשר נגרמו בעקבות תנאי שירותו. לכן, ברגע האמת, מגיע לנו שהגופים אשר אנו מממנים ואשר מתקיימים בזכותנו, יתייחסו אלינו בכבוד הראוי ולא ישפילו אותנו וירמסו את כבודנו.