יום שבת, 10 ביולי 2010

הפתעה בועדה רפואית של ביטוח לאומי

בשבוע שעבר הופתעתי פעמיים על ידי ועדות רפואיות של ביטוח לאומי. הפעם, מדובר לשם שינוי בהפתעה טובה שקרתה יום אחרי יום בשתי ועדות רפואיות שונות.

כל עורך דין העוסק בתחום הייצוג של נפגעי תאונות עבודה מול ביטוח לאומי יודע שכאשר מגיעים לבדיקה בפני ועדה רפואית, הועדה אינה אומרת לנבדק או לעורך הדין מה תהיה החלטה והאם היא קיבלה או לא את הטענות שנטענו בפניה. את החלטת הועדה הרפואית התובע מקבל בדואר כשבוע עד 10 ימים לאחר בדיקת הועדה ורק אז, נודע לראשונה מה קבעה הועדה ואילו טענות נתקבלו או נדחו על ידה.

בועדה רפואית לערערים בירושלים, שבפניה הופעתי בשבוע שעבר, טענתי טענות שונות לגבי טעויותיה של הועדה הרפואית מן הדרג הראשון. עם סיום דברי וטענותיי, אמר לי אחד הרופאים שישב בועדה "עורך דין בכר, אכן אתה צודק, הועדה מן הדרג הראשון טעתה ואנו מקבלים את הערעור".

האמת, באותו רגע הייתי קצת מופתע שכן אינני זוכר מתי הפעם האחרונה שועדה רפואית בביטוח לאומי נתנה את החלטתה ואפילו רמזה את כיוון מחשבתה, עוד במעמד הבדיקה הרפואית עצמה. שמחתי מאד על הצלחת הערעור כמובן וגם הלקוח הביע שביעות רצון רבה מן ההתנהלות המפתיעה, שכן הוא ראה את ההבדל בין ללכת לועדה רפואית לבד ובין ללכת לועדה רפואית כשאתה מיוצג ע"י עורך דין, המתמחה בייצוג בפני ועדות רפואיות בביטוח לאומי.

למחרת, תיק אחר, ועדה רפואית אחרת במסגרת ביטוח לאומי ברמלה. שוב אני נכנס עם הלקוח לחדר הבדיקה של הועדה הרפואית ומתחיל להשמיע את טיעוניי, במסגרת הערעור שהוגש על החלטת הועדה הרפואית מן הדרג הראשון. לפתע, עוד לפני שסיימתי את מלוא הטיעון, עוצר אותי אחד הרופאים ואומר "עורך דין בכר, בוא נעשה את זה קצר, אנחנו מקבלים את הערעור וקובעים את הנכות שביקשת".

חשבתי לעצמי, שוב? הייתכן שפעמיים רצוף הועדה הרפואית אומרת לי מה החליטה במעמד הבדיקה עצמה? מה קורה פה?

עם כל הצניעות אני חייב לומר שמבחינה סטטיסטית, ברוב המקרים, התביעות ו/או הערעורים שאני מגיש עבור לקוחותיי, מתקבלים ע"י הועדות הרפואיות בסופו של דבר, לעיתים בשלב הראשון ולעיתים בשלב מאוחר יותר (זאת מאחר ואני לא לוקח לטיפולי תיקים שאני לא מאמין שקיים סיכוי כלשהו להצליח בהם). אבל אני חייב לומר גם, שזה מאד כייף לדעת שהועדה קיבלה את טיעוניך, מייד בתום הבדיקה ומבלי להמתין שבוע עד לקבלת פרוטוקול הועדה בדואר לבית הנפגע. הלוואי והפתעות שכאלה במסגרת ביטוח לאומי תרבנה.

יום שישי, 2 ביולי 2010

למה ועדות רפואיות במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון מתייחסות לכולנו כשקרנים, גנבים ונוכלים?

החלטת לתבוע את זכויותיך כנפגע במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון? תתכונן לעבור מסכת השפלות אשר תגרום לך בסופו של דבר לחשוב פעמיים לפני שתמשיך להלחם על זכויותיך. אבל בראש ובראשונה תתכונן לכך שיתחסו אליך כגנב, פושע, שקרן וכד'.

בתור מי שיוצא לו להגיע לועדה רפואית במסגרת ביטוח לאומי או משרד הבטחון לפחות פעמיים שלוש בשבוע, אני רואה כמעט בכל פעם מחדש את מסכת ההשפלות שעוברים הנבדקים, ע"י חברי הועדה הרפואית.

הכל מתחיל בכך שלא ניתן להתעלם מן התחושה שחברי הועדות הרפואיות (רופאים מומחים בתחומי רפואה שונים) יוצאים כמעט תמיד מתוך ההנחה שהנבדק הוא שקרן, רמאי, אשר מנסה לגנוב את כספי הפיצויים באמצעות התחזות לנפגע. נכון, ישנם מקרים מצערים שבהם באמת מדובר בנפגעים אשר מנסים להונות את הביטוח הלאומי ומשרד הבטחון על מנת לקבל פיצוי מוגדל, אולם למה בשל כך צריכה לסבול כל האולוסיה?

אפילו בדין הפלילי קיימת חזקת החפות, לפיה כל אדם הינו זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו. למרבה הפלא, בביטוח לאומי ובמשרד הבטחון אין חזקת חפות! התחושה שלי (ושל רוב לקוחותיי אם לא כולם) היא שההנחה הראשית של ביטוח לאומי ומשרד הבטחון היא שכולם אשמים, כולם שקרנים, כולם רמאים, כולם גנבים והנפגע צריך להוכיח (חוץ מאת תביעתו ונזקיו) שהוא אינו כזה על מנת לזכות במימוש זכויותיו.

במילים אחרות במקום שביטוח לאומי ומשרד הבטחון יתיחסו לכולם כאל נפגעים תמימים אשר בסך הכל רוצים לקבל את הזכויות המגיעות להם מתוקף חוק בישראל, וינפו רק את אלו שנמצא כי הם מנסים להונות את המערכת, גופים אלו לא לוקחים "סיכון" מיותר ופשוט באופן גורף שוללho את חזקת החפות מכווווווווווווולם.

המצב הזה חייב להשתנות! לא ייתכן שציבור כל כך גדול של נפגעים ישב בשקט וייתן לגופים האמונים על רווחתנו, להתייחס אלינו בצורה שכזו ולמנוע מכולנו את זכויותינו הבסיסיות אשר מעוגנות בחוק.

כולנו משלמים דמי ביטוח לאומי מידיי חודש ובכך קונים את זכויותינו לקבלת פיצוי במקרה של פגיעה או מחלה. מי שמשרת בכוחות הבטחון קונה בעצם שירותו הנ"ל את הזכות לקבל פיצוי וטיפול במסגרת משרד הבטחון במקרה של פציעה או מחלה אשר נגרמו בעקבות תנאי שירותו. לכן, ברגע האמת, מגיע לנו שהגופים אשר אנו מממנים ואשר מתקיימים בזכותנו, יתייחסו אלינו בכבוד הראוי ולא ישפילו אותנו וירמסו את כבודנו.